גאוגרפיה
כאמור, השכונה שוכנת על הר בדרום-מזרח העיר. מצפון לה שוכנים הכפר אום טובא ואדמות קיבוץ רמת רחל. מצפון- מזרח לשכונה נמצא מתחם גבעת הארבעה. מדרום וממזרח לשכונה הוקם עוטף ירושלים, וכך מהווה השכונה את הגבול הדרום-מזרחי של העיר. בשל גובהה, צופה השכונה על מדבר יהודה וההרודיון.

היסטוריה
בשנות ה-40 של המאה הקודמת קנתה קבוצת יהודים 130 דונם במקום, הנקרא בערבית ג'בל אבו גנים. לאחר הרכישה ייערה קק"ל את ההר. במלחמת 1948 התמקמו בהר כוחות החלוץ של מתנדבי "האחים המוסלמים" שהגיעו ממצרים ונעו לכיוון ירושלים. בשלהי 1948 הועבר המקום לידי הלגיון הירדני. מקור שמה של השכונה, הר חומה, נובע ממבנה שהוקם על חורבות כנסייה ביזנטית ששכנה במקום. לוחמי הפלמ"ח אשר ישבו ברמת רחל ונלחמו מול הליגיון, דימו את קיר המבנה מאחורי התבצרו הירדנים כחומה, ומכאן שם ההר. לאחר המלחמה לא איפשרו הירדנים את כריתת היער, בניגוד למקומות אחרים שכבשו, בהם נכרתו יערות קק"ל.לאחר כיבוש המקום במלחמת ששת הימים, הוקמה רשות שתפקידה היה לקנות את אדמות ההר מערבים, תוך כדי עיבוי היער על ידי קק"ל. כבר בשנות ה-80 נעשה ניסוי ליישב את ההר, אלא שאז התנגדו לכך ארגונים ירוקים, בטענה שהאזור הוגדר "כחגורה הירוקה" סביב ירושלים.
ב-1992 פורסם צו הפקעה לאדמות הפרטיות בהר חומה, אשר כ-30% מהן היו בידיים ערביות. בעלי הקרקע היהודים - חברת הכשרת היישוב, חברת מקור ואחרים, עתרו לבג"ץ נגד צו זה (בג"ץ 736/93 ו-3956/92), אך העתירה נדחתה. גם עתירת בעלי הקרקע הפלסטינים נדחתה. ב-1995, בזמן ממשלת רבין, תוכננה השכונה, אך הבניה לא החלה מסיבות פוליטיות. פייסל חוסייני, השר הממונה על ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, אמר כי בניה בהר תיחשב לקאזוס בלי, ותגרום לפרוץ מלחמה.בניית השכונה החלה בשנת 1997, בזמן ממשלת נתניהו, וגרמה לסערה בקרב האופוזיציה וחלק ממחנה השמאל, בטענה שבניית שכונה יהודית נוספת במזרח ירושלים תעורר אלימות פלסטינית בעיר. למרות המחאות, החלה בניית השכונה במרץ, והסערה שככה, אם כי יש הקושרים את פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 להתפשטות ההתנחלויות בירושלים וביתר האזורים שמעבר לקו הירוק.בשנת 1998, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם המפד"ל, שמואל מאיר, נהרג בתאונת דרכים. על אף שכבר יצאו המכרזים לבניית המקום, ראש העיר דאז, אהוד אולמרט, ביקש לקרוא לשכונה על שמו של חבר העירייה שדחף להקמתה של השכונה, וכיום שמה הרשמי הוא חומת שמואל.

היבטים פוליטיים
כמו שכונות רבות בירושלים, כגילה ורמות אלון, אף חומת שמואל הוקמה מעבר לקו הירוק. כיוון שהשכונה מהווה חיץ בין מזרח ירושלים לבית לחם, ובכך פוגעת ברצף הטריטוריאלי שמבקשים הפלסטינים להשיג, עד היום לא ויתרה הרשות הפלסטינית על החזקה בהר חומה.

תחבורה
כיום, הכניסה הראשית לשכונה היא דרך "שדרות שמואל מאיר", מכיוון דרך חברון. הרכבת הקלה בירושלים אמורה לעבור בדרך חברון ולשפר את הנגישות לשכונה.

הר חומה כיום
כיום גרים בשכונה מעל 15,000 ישראלים, כ 3000 משפחות מחציתם חילונים ומחציתם דתיים בני הציונות הדתית וכיום רוב הפרוייקטים למגורים בבירה מצויים בשכונה זו. השכונה מתאפיינת בקהילתיות דתית-לאומית, יחד עם דו-קיום של תושביה החילוניים והדתיים. במקום הוקם אף "ועד שכונה", על מנת לדאוג לאינטרסים של התושבים. ועד השכונה הפך להיות הנהלת המינהל הקהילתי. בראש המינהל הקהילתי חומת- שמואל מכהן יו"ר המינהל עו"ד הרצל יחזקאל.

בסופו של דבר, עתידה השכונה לאכלס כ-30,000 איש.
ישיבת הדגל של הזרם החרדי לאומי, ישיבת הר המור, עתידה לעבור לקמפוס חדש בחומת שמואל, ממשכנה הישן בבית וגן.